TLV

פעם, מזמן, לפני שהומצאו האינטרנט, הטלוויזיה והטיול המאורגן, היינו זקוקות לספר טוב להמריא אתו על כנפי הדמיון. כדי לתאר מקום מסוים, כל עמוד היה חייב להיות עמוס תיאורים מפורטים, עסיסיים ועזי צבע. פריז של ויקטור הוגו ב"עלובי החיים", למשל, התפרסה על מאות עמודים בהם עמל וטרח הסופר על כל מדרכה מחורצת, עיטור פעמון כנסיה או עלה נושר מהעץ. היום, הכל מצולם, מתועד ומהושטאג. מספיק להגיד "פריז" וכבר האייפל קופץ ממקומו, האקורדיון פורץ בשירי אדית פיאף והגבינות מסריחות בשקט ברקע...

גם לתל אביב הקטנה והצנועה שלנו יש את אותו אפקט מיתוג. בשנייה שהשם המפורש של העיר נזרק לאוויר - קשה שלא לחשוב מיד על הים, האוכל, האופנה, התרבות ו... נו, אתם יודעים על מה אנחנו מדברות. גם במקום הקסום בו אנחנו גרות היום, מתעורר אחת לכמה זמן איזה סוג של געגוע למקום ההוא, שגם ממרחק השנים והמרחק הגיאוגרפי עדיין קורץ לנו. האושר הגדול שבלעמוד בפקק אינסופי, לחפש חניה בכחול לבן (באיזה צד מותר לחנות?...), לשוטט ברחובות הצפופים ולחזור שבעות ומרוצות כדי לגלות את הדו"ח הקבוע מתנוסס על השמשה הקדמית (אה, אסור לחנות עם שלושה גלגלים על המדרכה?!)...

למרות שגרנו בה, חיינו אותה, אהבנו בה ועזבנו אותה – אנחנו תמיד חוזרות. גם אם זה רק לכוס קפה, סיבוב בשוק, הופעה טובה או הפגנה קולנית של עמותת "תנו לאמהות לישון צהריים"...

שיחה שקרתה באמת:

האחת: אירועי לילה לבן בתל אביב מתקרבים. אולי נסע? השנייה: אין צורך להרחיק עד תל אביב. יש את הילדים בשביל לילה לבן. האחת: אז נלך על בוקר שחור. העיקר לנסוע. השנייה: חכי, אני רק שמה על עצמי משהו ובאה. האחת: אני מזכירה לך שאנחנו נוסעות לתל אביב. יש קוד לבוש, זוכרת? השנייה: את חושבת שנצליח לגרום למראה של טרנינג ישן עם נגיעות קטשופ לעשות קאמבק? האחת: ממש איכסטרית. השנייה: גם אם אני רוצה לנסוע, לדעתי הדרכון שלי לא בתוקף. מה איתך? האחת: אני ארזתי לבד.

שלוש מחשבות על תל אביב:

1. "לא נרדמת תל אביב" – כמה שזה נשמע מופרך, גם מירוץ החיים הבלתי פוסק הצליח לעבור את כביש 6 ולהגיע אלינו לכפר...האבסורד הוא שבדרך פלא דווקא ב "עיר ללא הפסקה" אנחנו מוצאות סוג של מנוחה... קפיצה אחת קטנה – ואפשר לחזור הביתה. אצלנו זה "הפסקה ללא עיר".

2. "בכל זאת יש בה משהו" – נכון, רעש אוטובוסים מלווה את פסקול העיר, ענני פיח מכסים את מגדלי עזריאלי ונתיב אחד לפחות חסום לתנועה עקב עבודות בכביש... אבל בין כל אלה, נמצא קסם. השכונות ששופצו, החנויות הקטנות והמטריפות, הסמטאות הציוריות והנוסטלגיה... אפשר בקלות לראות את קארי בראדשו ופמלייתה פוסעות נעלי עקב בצד אגודל בשינקין. לא?...

3. "תל אביב יא חביבי!" – לעיר הזאת יש באמת המון להציע. אפשר למצוא כאן הכל. כל מה שרצית ולא העזת לשאול, כל מה שראית ולא העזת לנסות, כל מה שקנית ולא העזת ללבוש... מגוון האפשרויות יכול לגרום סחרחורת לתושבות פריפריה שכמותנו, אבל כמו בלונה פארק – כשיורדים מרכבת ההרים, מיד רוצים לעלות שוב. ושוב... אז מתי את נוסעת דרומה?...

#תלאביב #ויקטורהוגו #עלוביהחיים #פריז #לילהלבן #קאריבראדשו #שינקין