top of page

בלוז לחופש הגדול

  • Writer: behezkat2
    behezkat2
  • Jul 31, 2015
  • 2 min read

כבר אמרו לפנינו שהכול בחיים תלוי בזווית הראיה. דוגמא בולטת ביותר לתיאוריה הזאת היא החופש הגדול. מנקודת המבט (הלא מאוד גבוהה...) של ילד, החופש הגדול הוא באמת אטרקציה - לישון עד מאוחר, להישאר לבד בבית, לראות טלוויזיה בלי הגבלה, למצוא את כל מקומות המסתור של הממתקים בבית... אבל ברור שבצדו השני של כל ילד שמח ומשוחרר ממגבלות, נמצא הורה עצבני ומתוח. כמו שאת הסתיו מציינים החצב והנחליאלי, את תחילת חודש יולי, אפשר לזהות מיד לפי הלחץ הברומטרי הנפשי המזנק של הורה ארצישראלי מצוי. זה הזמן בו ניתן להבחין די בקלות, על פי מצבה הנפשי של האם, בני כמה ילדיה. החייכנית שמגיעה בזמן לעבודה, תהיה כנראה זו שעולליה עדיין לכודים במסגרות החינוך שלא מכירות ביולי אוגוסט כשטח הפקר חינוכי. פרועת השיער מוכתמת הבגדים, שמסננת הוראות בקול מאיים, תהיה אם שילדיה עברו את גיל 7-8. במידה והילדים גם סרבני קייטנה, ייתכן שהפעם הבאה שתפגשו אותה, במצב הקרוב לבן אנוש רגוע ומתפקד, תהיה רק בתחילת ספטמבר. מדהים לחשוב שעם כל הזיכרונות המתוקים-דביקים-וורודים (לבנים זה מגיע בתכלת...) שלנו מהחופש הגדול, היום כהורים אנחנו רק מחשבים חסרי נשימה את קיצו לאחור. או את קייצו. בעצם שניהם... מפלים של מיץ פטל, הררי פופקורן, מעיינות שוקולד חמים, כך תיראה כנראה ספירת המלאי שלכם בסוף אוגוסט. ולרשימת ההוצאות שלכם בספטמבר תצטרכו קרוב לוודאי להוסיף כמה פגישות אינטנסיביות עם פסיכולוג מרגיע ומכיל.

שיחה שקרתה באמת:

האחת: "באיזה מצב צבירה נמצאת הסמכות ההורית שלך בימים אלו?" השניה: "כמוני. נמסה במהירות. העברתי שלוש שעות ואת כל מה שלמדתי בשיעורי פיתוח קול כדי לשנע את הילדים מהטלוויזיה לפינת המשחקים." האחת: "אני שינסתי מותניים, גייסתי אסרטיביות והצלחתי להשיג, תוך קרב בשטח בנוי עם הילד, עשר דקות איכות עם המחשב כדי להעלות את החומר מהעבודה." השנייה: "מה עשית בינתיים עם כל המפלצות וגיבורי העל?" האחת: "אין ברירה. שלחתי אותם לראות טלוויזיה..."

שלוש מחשבות על החופש הגדול:

1. "המדור לחיפוש קרובים" – החופש הגדול הוא הזדמנות מצוינת לחדש קשרים עם קרובי משפחה רחוקים. סצינה נוגעת ללב, ללא ספק, היא זו בו את נופלת בדמעות אושר על צווארו של בן הדוד הרחוק מצד סבתא אסתר, ומסבירה לו כמה הילדים (שלא ראו אותו מעולם) התגעגעו אליו.

אם זה נגמר בשלושה ימים של פנסיון מלא, את יכולה לטפוח לעצמך על השכם. משפחה לא בוחרים.

2. "ציפורי לילה" – המטמורפוזה המופלאה שהילדים שלך עוברים בקיץ. תוצאת השילוב בין גיל ההתבגרות על שלל הורמוניו, היעדר מסגרת קבועה והורים שיוצאים מכליהם היא היפוך מושלם של הרגלי השינה. מעט חיות בטבע מצליחות לעשות מהפך כל כך קיצוני. כמו תרנגול הפוך, זריחת השמש היא האות המוסכם לילדיך בחודשי החופש, ללכת לישון.

3. "קולה של אמא" – צלילי הסופרן המפתיעים שאת מצליחה להפיק מעצמך כשאת עומדת מול המפגע התברואתי שנקרא הסלון שלך בקיץ. נותרו כרטיסים בודדים לאופרות הרוק " מאמי, אני רוצה להכין לבד!" "מאמה מיה, כמה כלים יש בכיור!" ו- "גם הוא בעצלים", שמועלות בכל בית בישראל בתקופה הזאת.

 
 
 

Comments


bottom of page