מ-מצ-מצט-מצטערת

כשאתה ילד, מותר לך לעשות הכל ובכל זאת לצאת מזה בקלות. אתה יכול להגיד את כל האמת המביכה ישר בפנים, להשתטות קצת לפעמים, לעבור את הגבול ועדיין להישאר בחיים. בתנאי שאתה ילד. למבוגר שיספר לך בדיוק מה הוא חושב על החולצה שלך, אין שום מחילה. כשאתה מתחת לגובה מטר המילה "סליחה" באה כל כך בקלות כמעט כמו המילים "שוקולד" או "טלוויזיה". וגם השימוש בה מגיע בקלות ובמהירות. באמת קשה לכעוס על פרצוף מלא רגשות אשם שמבקש סליחה בקול נכאים. המהדרין גם דואגים מבעוד מועד לדמעה מבצבצת ברגע המתאים ומקפידים להתרחק ממך שלושה צעדים לפחות לפני שהם מרשים לעצמם לשחרר חיוך ניצחון.

מתישהו, במהלך הדרך אנחנו מאבדים את היכולת הפשוטה הזו – להתנצל בכנות ולסגור עניין במהירות. כמה שתיקות רועמות, פרצופים עקומים, עצבים רופפים, קילומטרים של מילים, זרי פרחים וכאבי בטן היו נחסכים מאיתנו - אם בזמן אמת היינו מיישירים מבט, ואומרים בקול של שייקה: "טעיתי, טעה, טעות, טועים, טעינו"...

שיחה שקרתה באמת:

האחת: אני רוצה לבקש ממך סליחה אם פגעתי בך. השנייה: את מרגישה בסדר? יש חום?? האחת: זה הזמן הזה בחודש תשרי. הזמנתי מקום מראש לתשליך. השנייה: טוב, עם כמות הפדיחות שעשית השנה... האחת: באמת תודה... אולי יש משהו שאת רוצה להגיד לי לקראת יום כיפור? השנייה: כן. החולצה שלך מצחיקה.

שלוש מחשבות:

1. "בן אדם הוא רק בשר ודם" – אנחנו רק בני אנוש, מותר לנו לטעות. שננו את המשפט הזה, ואולי זה יעזור לכם להתגבר על הצורך לברוח מהארץ, לעבור ניתוח פלסטי מקיף או לשנות את שמכם אחרי כל טעות מפדחת המחייבת מגה–סליחה.

2. "טעות לעולם חוזרת" – היא חוזרת רק אצלנו בראש, כמובן. זה מתחיל שנייה אחרי שהיא קורית. "לופ" אינסופי של השטות שעשינו, כשכל סיבוב נהיה מוקצן וגרוטסקי יותר מקודמו. רצוי למצוא טכניקה יעילה לעצור את המנגנון לפני שתתחילו לשמוע קריינות של רפי גינת ברקע.

3. "סליחה זו כנראה המילה הקשה ביותר" – שר אלטון ג'ון שנייה לפני שהשליך פסנתר על פועל הבמה שלו.

#יוםכיפור #ירדנהארזי #הגששהחיוור #סליחה #אלטוןגון #רפיגינת