מחכות לנס
- behezkat2
- Dec 4, 2015
- 2 min read
זוכרים את החגים? התקופה הצפופה, הבלתי נגמרת והבלתי מתפשרת שבחודש ספטמבר? אוקיי. עכשיו, תריצו קדימה בזכרון אל היום שאחרי החגים. ליתר דיוק, אל הרגע בו הנחתם בעדינות (יחסית) את אחרון ילדיכם במסגרת החינוכית ונשמתם לרווחה. אנחנו זוכרות את הבוקר הזה כאילו היה אתמול. אנחנו זוכרות אפילו את המילים המדויקות שאמרנו: "עד חנוכה יש עוד המון זמן". מדהים כמה הזמן עובר מהר כשנהנים הא?...
חג החנוכה כבר כאן. מריחים את הסופגניות עוד מהחנייה של הסופרמרקט, הילדים כבר חוזרים הביתה מהגן עם דגמים בגודל כמעט טבעי של בית המקדש ואנחנו נדרשים לבנות חנוכייה אורגנית לתפארת מדינת הירוקים.
רגע לפני שהאור, האש ותמרות העשן פורצים לחיינו, אנחנו מוצאות את עצמנו מהרהרות במנהגי חג החנוכה. החג החביב, התמים, השמנמן ומאיר הפנים הזה, גיל לילד רך... איך במהלך השנים הפך חנוכה לתצוגת אופנה של סופגניות (ראיתם את קטלוג הקולקציה החדשה?), ליריד סביבונים חכמים (שמגיעים עם ספרון הדרכה בשלוש שפות) ולצעקה החדשה – נרות שלא כבים (למה הם לא נכבים כבר לעזאזל?!).
ועדיין, למרות הקידמה, משהו מן המסורת ההיא מפעם, עדיין נשמר. יחד אנחנו מתכנסים להדליק נרות (זה מרענן כשזה לא בגלל חברת חשמל), לברך על הניסים ועל הנפלאות, לרקוד עם סביבונים ולשמוח עם לביבות חמות ומתוקות. לפחות ככה הילדים יאכלו קצת ירקות...
חג אורים שמח!
שיחה שקרתה באמת:
האחת: אני עומדת מול התפריט החדש של סופגניות 2015. ממש מתלבטת מה לקחת...
השנייה: אני אקח סלט חסה גדול. רוטב בצד בבקשה.
האחת: מצחיק מאוד. יש המון טעמים חדשים... מה דעתך על סופגניית פונץ'?
השנייה: אלא אם כן יש בה אלכוהול אין שום הצדקה לקחת אותה.
האחת: יש כאן סופגנייה טבעונית!
השנייה: היא עשתה את כל הדרך מטבעון?! ממש כל הכבוד לה. רק על זה מגיע לה שנבחר בה.
האחת: טוב אני מבינה שאת לא בעניין של סופגניות. אולי ספינג'?
השנייה: רעיון טוב. מה שבטוח יש בזה פחות קלוריות.
האחת: כי אין ריבה.
השנייה: כי יש בזה חור...
שלוש מחשבות על חנוכה:
"לילה ויום סביבוננו ייסוב" – כבר לא יוצקים סביבונים מעופרת יצוקה. ואולי טוב שכך... במקום זה קיבלנו שלל סביבונים מזמרים, מרקדים, מאירים ומדקלמים את "מעוז צור" על כל בתיו. נצנוץ חשוד או צליל פתאומי באמצע הלילה אינו בהכרח נחיתת עב"ם. יותר סביר שסביבון אסרטיבי נקט יוזמה פרטית מקומית.
"חנוכייה לי יש" – מה שפעם היה הזמנה ספונטנית להדלקת נרות הפך היום לסנכרון יומנים לקראת טקס הדלקת המשואות הרשמי של חג החנוכה במעמד נר ראשון. סופגניות ולביבות במגוון גדלים, צבעים, טעמים ושומנים רוויים מוצגות לראווה לצד האורחים שנראה שלא מתקשים לעמוד בפיתויי לנסות גם את סופגניית הטופו ואת לביבות הקינואה החדשניות.
"כל אחד הוא אור קטן" - פעם, הצגות חנוכה היוו מקפצה אדירה לגילוי כשרונות צעירים. אמנם הן היו תמימות ופשוטות למראה אך הוציאו משורותיהן כמה שחקנים בלתי נשכחים העונים לשם אור, ליאור, אורלי, אורון וכל צירוף האותיות א-ו-ר. היום כל הצגת גנון מלווה על ידי סוכנים ומנהלים אישיים, ולעיתים פאנל שופטים מתמוגג. הפסגה הנכספת תגיע כשהילד המוכשר יזכה לגלם בשנה הבאה את סביבון ד' בפסטיגל... הרי אין תפקידים קטנים, רק נרות קטנים.
Comments